
The Pulse:
- תוכנית MAPS PPL יום 3 כוללת שישה תרגילים ממוקדי רגליים וגלוטאוס בסדר מחושב: היפ ת'ראסט, בק סקוואט, RDL, סיסי סקוואט, העלאות עגל ותלייה עם ברכיים מכופפות.
- מיקום הרגליים בהיפ ת'ראסט קובע את שריר המטרה: רגליים רחוקות מדי מעבירות את העומס להמסטרינגס, קרובות מדי מפעילות את הקוודריספס במקום הגלוטאוס.
- בתרגיל התלייה עם ברכיים מכופפות, פחות חזרות איטיות ומבוקרות עדיפות על נדנוד עם רגליים ישרות: העיקרון הזה חוזר בכל ששת התרגילים של היום.
TL;DR: תוכנית MAPS PPL יום 3 בונה את הרגליים והגלוטאוס דרך שישה תרגילים עם הוראות טכניקה מדויקות שמגיעות מאדם שייפר וקורין של MindPump TV. כל תרגיל כולל קיוז ספציפיים שמונעים פציעה ומגבירים את האפקטיביות: וכל אחד מהם ניתן לביצוע מלא בחדר כושר ביתי עם ציוד כושר לבית מתאים.
האתגר האמיתי בתוכנית MAPS PPL יום 3 אינו מספר התרגילים: אלא הפער בין ביצוע טכני נכון לבין תנועה שנראית נכונה מבחוץ. אדם שייפר מציין שגם הוא עצמו עדיין זקוק למוט לאיזון בסיסי סקוואט, מה שמדגיש שמיקוד בטכניקה לפני עומס הוא עיקרון שחל על כולם.
בשנים שאני עוסקת בייעוץ ציוד כושר לבית, אני רואה שוב ושוב לקוחות שרוכשים ציוד כושר לבית אך אינם יודעים כיצד להפיק ממנו את המיטב. המדריך הזה נועד לשנות את זה: להבין מה כל תרגיל דורש מהגוף, מה הציוד הנכון לביצועו, וכיצד לבנות חדר כושר ביתי שמאפשר תוכנית מקצועית ומלאה כמו MAPS PPL.
יום 3 של MAPS PPL כולל שישה תרגילים ממוקדי רגליים וגלוטאוס בסדר מדויק שמעביר את הגוף מתרגילים מורכבים לבידודיים. כל תרגיל משמש מטרה ספציפית: היפ ת'ראסט מתחיל בהפעלת הגלוטאוס, בק סקוואט בונה כוח בסיסי, RDL מחזק את ההמסטרינגס, סיסי סקוואט מתמקד בקוודריספס, העלאות עגל משלימות את הרגליים התחתונות, ותלייה עם ברכיים מכופפות סוגרת את הסשן עם עבודת ליבה. הסדר הזה לא אקראי: הוא בנוי על עקרון של עומס הדרגתי וריקברי אופטימלי.
| הגישה המקובלת | הגישה של נדיה אברהמוב |
|---|---|
| בחירת תרגילים לפי מה שמרגיש נוח או מוכר | סדר תרגילים מדעי המעביר מתרגילים מורכבים (היפ ת'ראסט) לבידודיים (העלאות עגל) |
| ביצוע תרגילים עם טווח תנועה מקוצר כדי לחסוך זמן | הדגש על טווח תנועה מלא בכל תרגיל, אפילו אם זה אומר פחות חזרות |
| התמקדות בנתונים (מספר חזרות) ללא קשר לטכניקה | קיוז טכניקה ספציפיים לכל תרגיל כדי לבודד את שרירי היעד |
| אימון ללא כלים או ציוד תמיכה | שימוש בציוד כושר לבית (ספסל, מוט, מתקן סקוואט) לביצוע בטוח ויעיל |
| ניסיון וטעייה בבחירת מיקום רגליים וגובה | קיוז מדויקים לכל תרגיל שמעבירים את העומס לשרירים הנכונים |
בעשרים שנים של עבודה עם לקוחות בתחום ציוד הכושר, ראיתי שהרוב של האנשים שמתחילים אימון רגליים עושים זאת ללא תוכנית מובנית. הם בוחרים תרגילים בהתאם לרגשות של היום או לפי מה שראו באינסטגרם, ובסוף הם לא מקבלים את התוצאות שהיו להם צפויות. תוכנית MAPS PPL שונה. אדם שייפר מ-MindPump TV בנה את היום הזה כדי ליצור סדר לוגי שמאלץ את הגוף לעבוד בדרך שהוא לא מצפה לה. כל תרגיל בנוי על הקודם לו, וכל קיו שקורין מעבירה מתוכנן להגביר את הקשר בין המוח לשריר.
ששת התרגילים של יום 3 הם: היפ ת'ראסט, בק סקוואט, RDL, סיסי סקוואט, העלאות עגל ותלייה עם ברכיים מכופפות. זה לא רשימה אקראית. היפ ת'ראסט מתחיל כי הוא תרגיל מורכב שדורש ריכוז מלא ויכולת עצבית גבוהה. הגוף עדיין טרי, וזה הזמן לעבוד על הגלוטאוס בעומס כבד יחסית. בק סקוואט בא שני כי הוא גם תרגיל מורכב, אך הוא מאפשר למערכת העצבית שלך להתאושש מעט בזמן שאתה עדיין בעומס גבוה. RDL מגיע שלישי כי הוא משנה את זווית העומס: בעוד שהיפ ת'ראסט וסקוואט דורשים כוח אנכי, RDL דורש יכולת לשמור על עמוד שדרה ניטרלי תוך כדי הנחת. סיסי סקוואט בא רביעי כי הוא תרגיל בידודי שמעבד את הקוודריספס ללא עומס כבד על הגלוטאוס: הגוף כבר מעייף, ולכן אנחנו מעברים לתרגיל שדורש פחות כוח כללי. העלאות עגל וביצוע תלייה עם ברכיים מכופפות סוגרות את הסשן כי הם לא דורשים יציבות כללית גבוהה וניתן לביצוע אפילו כשהגוף מעייף.
קורין מוצגת כמומחית הקיו המובילה בסשן, ובסיבה טובה. כל קיו שהיא נותנת לא רק מסביר איך לבצע תרגיל, אלא גם מדוע הביצוע הזה משנה. לדוגמה, בהיפ ת'ראסט, היא מדגישה את החשיבות של מיקום הרגליים: אם הרגליים רחוקות מדי, העומס עובר להמסטרינגס; אם הן קרובות מדי, הקוודריספס לוקח את העבודה. זה לא פרט קטן: זה ההבדל בין אימון שמפעיל את הגלוטאוס כראוי לבין אימון שמפעיל שרירים שלא היו אמורים להיות בעבודה. אדם שייפר מוסיף קיוז נוספים כמו שמירה על הסנטר מכופף בעלייה (כדי לא לנדנד לאחור) וסחיטת הגלוטאוס בחלק העליון של התנועה כדי לוודא קשר מוחי-שרירי מלא.
התובנה המרכזית: סדר תרגילים זה מעביר את הגוף מעומס גבוה וריכוז גבוה (היפ ת'ראסט) לתרגילים שדורשים פחות יציבות כללית (העלאות עגל ותלייה), מה שמאפשר לך לשמור על טכניקה טובה לאורך כל הסשן גם כשהרגליים מתחילות להיות עייפות.
הקיו הנכון הוא ההבדל בין תרגיל יעיל לבין פציעה או תוצאות גרועות. כל אחד משישת התרגילים ביום 3 של MAPS PPL דורש מיקום גוף ספציפי, זווית תנועה מדויקת, וחיבור נפשי לשרירים שאתה מעצב. קורין, שהיא מומחית קיוז מובילה, מדגישה שרוב הטעויות באימון בית נובעות מחוסר התשומת לב לפרטים הקטנים הללו.
בהיפ ת'ראסט, המיקום של רגליך בקרבת הספסל הוא הגורם המכריע. אם הרגליים שלך רחוקות מדי מהספסל, אתה מעמיס עומס עודף על ההמסטרינגס (שרירי הירך האחוריים) במקום על הגלוטאוס. אם הן קרובות מדי, הקוודריספס (שרירי הירך הקדמיים) לוקחים על עצמם יותר מדי עבודה. קורין מסבירה שצריך להגיע למצב שבו הרגליים שלך נמצאות בגובה הברכיים בקו ישר עם הגוף, מה שמאפשר לך להרגיש את הגלוטאוס בעיקר.
הקיוז הקריטיים בתרגיל זה הם: תחזוק הברבל על עצמות הירך (ולא על הבטן), כיפוף הסנטר קדימה (לא הטיית ראש לאחור), וירידה מלאה עד שהלוחות נוגעות בקרקע. קורין מדגישה שצריך להחזיק הפסקה של שניה או שתיים בחלק העליון של התנועה כדי להגביר את המתח בשרירים, במיוחד אם מטרתך היא בנייה של גלוטאוס.
בסקוואט, טעות נפוצה היא הנחה שברכיים לא יכולות לעבור מעל האצבעות. זה לא נכון. אדם שייפר מבהיר שאם יש לך ניידות קרסול תקינה, הברכיים שלך יכולות ויצריכות לעבור מעל האצבעות כדי להשיג טווח תנועה מלא ותנוחה בטוחה. הקיו הראשון הוא להדק את הברבל למטה לתוך הגב שלך, כך שהכתפיים נעולות לאחור ותנוחתך יציבה. לאחר מכן, כשאתה יורד, אתה פותח את הברכיים וההגן בו זמנית, תוך שמירה על החזה גבוה.
התנועה צריכה להיות מבוקרת בהורדה (לא נפילה) ובעליה מלאה. אם אתה מוצא שאתה סוטה מתנוחה טובה כשאתה יורד עמוק מדי, זה סימן שצריך לקצר את טווח התנועה לזמן שאתה בונה כוח ויציבות. אדם מציין שהוא עצמו עדיין משתמש בעזר (בדרך כלל מוט סקוואט) לאיזון בסיסי סקוואט, מה שמוכיח שזה תרגיל שדורש תרגול מתמשך.
בהנמכה רומנית (RDL), הטכניקה היא הכל. אדם משתמש במקל כדי להדגים את הנקודות שלוש הקריטיות: עורף (הקודקוד), גב עליון (בין הכתפיים), ומתחת לאגן (סביב הירכיים). כשאתה מחזיק מקל כנגד הגב שלך בשלוש הנקודות הללו, אתה מבטיח שעמוד השדרה שלך נשאר ניטרלי לאורך כל התנועה. זה קריטי כי RDL הוא תרגיל הינג (חלוקה בירכיים), לא כיפוף של עמוד השדרה.
הקיו הראשון הוא: הנמך את הברבל לאורך רגליך תוך שמירה על שדרה ניטרלית, ודחוף את הישבן שלך לאחור כאילו אתה מנסה לנגוע בקיר מאחוריך. כשאתה מגיע לנקודה שבה אתה מרגיש מתיחה חזקה בהמסטרינגס, תחזור בחזרה על ידי סחיטת הגלוטאוס והנעת הירכיים קדימה. התנועה צריכה להיות איטית ומבוקרת, עם דגש על המתיחה בתחתית ועל הסחיטה בחלק העליון.
סיסי סקוואט הוא אחד התרגילים הקשים ביותר ללימוד, אך יוצא דופן לפיתוח הקוודריספס. הקיו הראשון הוא: עמוד על קצות האצבעות שלך, הדק את הגלוטאוס שלך (זה מנעול את הירכיים קדימה), ואז הנמך את הגוף שלך על ידי כיפוף הברכיים תוך שמירה על הירכיים נעולות. אדם ממליץ להשתמש בעזר כמו מוט סקוואט או מתקן לאיזון בעת התחלה, כאשר הוא מציין שהוא עצמו עדיין זקוק לעזר זה.
רגרסיה של סיסי סקוואט היא פשוטה: קצר את טווח התנועה. במקום ירידה מלאה עד שהברכיים כמעט נוגעות בקרקע, אתה יכול להורד רק חצי או שלוש רבעים של הדרך עד שתבנה כוח וביטחון. הטעות הנפוצה היא הנדנוד של הגוף או השימוש בתנופה לעלייה, שמפחיתה את הטנסיון בשריר.
העלאות עגל עומדות הן תרגיל פשוט אך קל להעשות בצורה שגויה. הקיוז הם: שמור על הברכיים נעולות במיקום קבוע (ללא כיפוף), הנמך את העקבות שלך לכל הדרך לקרקע כדי לקבל מתיחה מלאה בשריר העגל, ואז עלה לקצות האצבעות שלך. הדגש הגדול ביותר צריך להיות בחלק העליון של התנועה: כשאתה בקצות האצבעות שלך, סחוט את שריר העגל בחוזקה, הישאר שם לשנייה, ואז בקרה בירידה חזרה לקרקע.
הטעות שאדם מצביע עליה היא תנדנוד של הגוף או כיפוף של הברכיים, מה שמפחית את הטנסיון בשריר העגל ומעביר עבודה לשרירים אחרים. גם אם אתה עושה פחות חזרות עם טכניקה טובה, זה יעיל בהרבה מאשר חזרות רבות עם צורה גרועה.
תלייה עם ברכיים מכופפות היא תרגיל מתקדם המפתח את הקוריים (שרירי הבטן). הקיו הקריטי שאדם מדגיש הוא: אל תחשוב על זה כתנועת נדנוד של הרגליים. במקום זאת, חשוב על גלגול של עמוד השדרה שלך. התנועה מתחילה בעיפוף של הזנב (tailbone tuck), ואז אתה מגלגל את הירכיים והברכיים שלך למעלה כאילו אתה מנסה להביא את הברכיים קרוב לחזה שלך. זה אומר שהקוריים שלך עובדים בכל חלק של התנועה, לא רק בחלק העליון.
קורין מדגישה שזה עדיף לעשות פחות חזרות בקצב איטי ומבוקר מאשר להנדנד עם רגליים ישרות כדי להגיע למספר חזרות גבוה יותר. אם אתה חדש בתרגיל זה, אתה יכול להתחיל עם ברכיים מעוקלות בזווית גדולה יותר (כמעט בזווית ישרה) ולהרחיב את הזווית כשאתה מתחזק. התנועה צריכה להיות איטית, מבוקרת, ובעלת טווח תנועה מלא בחלק התחתון.
התובנה המרכזית: כל קיו מתוכנן כדי למנוע פציעה ולהעביר עבודה לשרירים הנכונים, וזה מה שהופך אימון ביתי לאפקטיבי כמו אימון בחדר כושר מקצועי.
כל אימון בתוכנית MAPS PPL יום 3 ניתן להתאים לרמת הכושר שלך: מתחילים יכולים לקצר את טווח התנועה ולהשתמש בעזרים כמו מוט לאיזון, בעוד שמתקדמים מגדילים את ההתנגדות ומעמיקים את הטווח. העיקרון המרכזי הוא שליטה מלאה בתנועה לפני שמתקדמים לשלב הבא.
בסיסי סקוואט היא אחת התרגילים הקשים ביותר ללימוד, אך גם אחת הנפוצות בתרגול ביתי. כאשר אתה מתחיל, הרגרסיה הטבעית היא קיצור טווח התנועה לפני שמגיעים לברכיים בגובה הרצפה. אדם שייפר הדגיש שגם הוא עצמו עדיין זקוק למוט לאיזון בסיסי סקוואט, מה שמוכיח שזו אינה תרגיל שנועד לביצוע ללא סיוע בשלבים הראשונים. במקום לנסות מיד את הטווח המלא, אתה יכול להוריד את הגוף רק עד שליש או חצי מהדרך, ואז לחזור למעלה. כך תבנה את הכוח והשליטה הדרושים. כשתרגיש בנוח יותר, הדרגתית תגדיל את הטווח עד שתגיע לטווח תנועה מלא. השימוש במוט סקוואט או במתקן סקוואט לאיזון הוא חלק ממהלך ההתקדמות הטבעי, לא סימן לחולשה.
בתלייה עם ברכיים מכופפות, האסטרטגיה שונה לחלוטין מהרעיון המקובל שיותר חזרות זה יותר טוב. אדם שייפר הדגיש שעדיף פחות חזרות איטיות ומבוקרות מאשר נדנוד עם רגליים ישרות. אם אתה לא יכול לעשות את התנועה בשליטה מלאה, אל תנדנד. במקום זאת, בצע שתיים או שלוש חזרות איטיות מאוד עם ברכיים מכופפות, תוך ריכוז על גלגול עמוד השדרה כלפי מעלה כמו שתיארנו בסעיף הטכניקה. הנדנוד של הרגליים הישרות מוביל לתנועה בזרבובית, לא לעבודה אמיתית של הקור. כשתתחזק יותר, תוכל להוסיף חזרות נוספות תוך שמירה על הטכניקה המושלמת. זה לא תחרות בחזרות, זה בנייה של כוח ויציבות.
בסיסי סקוואט ו-RDL קל יותר להתאים כי הם תרגילים שאתה כבר יכול לבצע עם משקל הגוף. אם אתה מתחיל בהיפ ת'ראסט, אתה יכול להתחיל ללא ברבל, רק עם משקל הגוף על הספסל. אם אתה עושה בק סקוואט, אתה יכול להתחיל עם מוט ריק ולהוסיף משקל בהדרגה. בעמידות עגל, אם אתה לא יכול להשלים את כל החזרות, פשוט תעשה כמה שאתה יכול ותתקדם בהדרגה. העיקרון הוא שאתה לא צריך להיות מושלם מהיום הראשון. אתה צריך להיות עקבי, להקשיב לגופך, ולהתקדם בהדרגה.
התובנה המרכזית: מתחילים שמשתמשים במוט לאיזון בסיסי סקוואט בונים יסוד יציב הרבה יותר מהר מאלה שמנסים את הטווח המלא ללא סיוע, מה שמוביל להתקדמות מהירה יותר וחוסן גבוה יותר בשלוש עד ארבע שבועות.
כדי לבצע את כל ששת התרגילים של יום 3 בבית, תצטרכו ציוד כושר לבית בסיסי אך חיוני: ספסל, ברבל עם משקולות, מתקן סקוואט או מוט לאיזון, ומוט תלייה. כל תרגיל בתוכנית MAPS PPL דורש כלים ספציפיים, והבחירה הנכונה בציוד כושר לבית תקבע את איכות האימון והתוצאות שתקבלו. בעבודתי עם לקוחות לאורך שנים, ראיתי שהשקעה ראשונית בציוד איכותי חוסכת זמן, מונעת פציעות ומאפשרת התקדמות עקבית.
ההיפ ת'ראסט, התרגיל הראשון ביום 3, דורש ספסל חזק וברבל עם משקולות. אדם שייפר הדגיש בהדרכה שהספסל צריך להיות יציב ובגובה המתאים כדי שתוכלו להיסמך על הגב העליון של הכתפיים בנוחות. הברבל צריך להיות מאוזן כראוי, וההתחלה עם משקולות קלות חיוני לשליטה בטכניקה. בחדר כושר ביתי, ספסל מתכוונן של איכות טובה יכול לשמש גם לתרגילים נוספים, מה שהופך אותו להשקעה רב-תכליתית.
התרגיל השני והשלישי: בק סקוואט ו-RDL: דורשים מתקן סקוואט וברבל. המתקן חיוני לביטחון בעת ביצוע סקוואטים, במיוחד כאשר אתם לומדים את הטכניקה. אדם שייפר הוסיף שהוא עצמו משתמש במוט לאיזון בסיסי סקוואט כדי לשלוט בתנועה, מה שמדגים שגם מתאמנים מנוסים מעריכים את הסיוע שמציוד זה מספק. ב-RDL, השימוש במקל (או ברבל) עם שלוש נקודות מגע: עורף, גב עליון ומתחת לאגן: מבטיח שמירה על עמוד שדרה ניטרלי וממקסם את הפעילות בהמסטרינגס.
התרגיל הרביעי, סיסי סקוואט, הוא יחידי מבחינת דרישות הציוד. סיסי סקוואט ניתן לבצע עם מוט סקוואט לאיזון בלבד, מה שהופך אותו לאפשרות חסכונית לחדר כושר ביתי. אם אתם מתחילים, ניתן לקצר את טווח התנועה בהדרגה עד שתפתחו את הניידות והכוח הדרוש לטווח תנועה מלא. תרגיל זה מדגים שלא כל תרגיל דורש משקולות כבדות: שליטה בתנועה והטכניקה הנכונה הם העיקרון.
העלאות עגל בעמידה הן תרגיל פשוט יחסית שלא דורש ציוד מיוחד. אתם יכולים לבצע אותו על הקרקע או על מדרגה נמוכה כדי להגביל את טווח התנועה. מוט או מעקה לאיזון יכול לעזור למתחילים שזקוקים לתמיכה, אך זה אופציונלי.
התרגיל האחרון, תלייה עם ברכיים מכופפות, דורש מוט תלייה או מתקן מתאים. זו אולי ההשקעה הגדולה ביותר בציוד כושר לבית, אך מוט תלייה איכותי משמש גם לתרגילים נוספים כמו pull-ups ו-lat pulldowns. אדם שייפר הדגיש שעדיף לבצע פחות חזרות בקיצור ובשליטה מלאה מאשר להנדנד עם רגליים ישרות. משום כך, בחירת מוט תלייה יציב וחזק היא חיוני לביצוע בטוח ויעיל של תרגיל זה.
מה זה אומר בפועל: חדר כושר ביתי מלא לתוכנית MAPS PPL יום 3 דורש השקעה ראשונית של ציוד כושר לבית איכותי: ספסל, ברבל, מתקן סקוואט ומוט תלייה: אך כל פריט משמש מטרות מרובות ומאפשר התקדמות ארוכת טווח.
כן, בהחלט. היפ ת'ראסט ניתן לביצוע עם משקולת אחת גדולה, שק חול, או אפילו ללא משקל נוסף בשלבים הראשונים. הציוד ההכרחי היחיד הוא ספסל יציב שמאפשר לשכמות להישען עליו בזווית הנכונה. בשלב מתקדם יותר, ברבל עם מגן קצף על המוט מספק את העומס האידיאלי לפיתוח גלוטאוס. ביגל ליבינג וול תוכלו למצוא ספסלי כושר ביתיים עם מפרטים המתאימים בדיוק לתרגיל זה, כולל ייעוץ לגבי המשקל המתאים לרמתכם.
האם ניתן לבצע היפ ת'ראסט ללא ברבל בחדר כושר ביתי?
ה-RDL (Romanian Deadlift) מתחיל מלמעלה ומדגיש את ההמסטרינגס דרך כיפוף הירך עם עמוד שדרה ניטרלי, בעוד שהדדליפט הקונבנציונלי מתחיל מהרצפה ומגייס יותר שרירי גב תחתון ורביעי הראש. ב-RDL, הברבל לא נוגע ברצפה בין חזרות, מה שמשמר מתח רציף על ההמסטרינגס. מבחינת ציוד, שניהם דורשים ברבל ומשקלים, אך הדדליפט הקונבנציונלי דורש גם פלטפורמת הרמה או מגני רצפה מתאימים בשל הנחת המוט על הרצפה. לדדליפט מומלץ גם להוסיף מגן גב תחתון בשלבים הראשונים.
מה ההבדל בין RDL לדדליפט רגיל ואיזה ציוד כושר נדרש לכל אחד?
שטח מינימלי של 12 עד 15 מטר רבוע מספיק לביצוע כל ששת התרגילים של יום 3 ב-MAPS PPL. מתקן סקוואט סטנדרטי תופס כ-1.5 על 2 מטר, ספסל כושר תופס כ-0.5 על 1.5 מטר, ומוט תלייה ניתן להתקין על מסגרת הסקוואט עצמה. לסיסי סקוואט ולהעלאות עגל אין צורך בציוד נפרד כלל. ביגל ליבינג וול אנחנו מציעים שירות מיפוי חדר כושר ביתי שמאפשר לתכנן את הסידור האופטימלי לפי מידות הפינה שלכם, כולל ייעוץ על ציוד כושר לבית שמתקפל או חוסך מקום.
כמה מקום צריך בבית כדי להקים חדר כושר ביתי שיאפשר את כל תרגילי MAPS PPL?
תרגיל התלייה עם ברכיים מכופפות, כפי שמוסבר על ידי אדם שייפר מ-MindPump TV, מדגיש את ה"גלגול" של עמוד השדרה ומפעיל את שרירי הבטן בטווח תנועה ייחודי שקשה להשיג בשכיבה. הוא אינו מחליף תרגילים כמו פלאנק או קראנץ' אבל משלים אותם בכך שמפעיל את הבטן תחת עומס כבידה מלא. מוט תלייה הוא אחד הפריטים הזולים והשימושיים ביותר לחדר כושר ביתי, וניתן להתקינו על מסגרת קיים או כיחידה עצמאית.
האם תרגיל התלייה עם ברכיים מכופפות מחליף לחלוטין תרגילי בטן אחרים?
כן. יום 3 של MAPS PPL בנוי בצורה שמציבה את היפ ת'ראסט כתרגיל הראשון בדיוק בשל יכולתו לבודד את הגלוטאוס. קורין, שמציגה את התרגילים בתוכנית, מדגישה שמיקום הרגליים הנכון הוא המפתח לכך שהגלוטאוס יהיה השריר המרכזי ולא ההמסטרינגס או הקוודריספס. שלושה מתוך ששת התרגילים ביום זה מפעילים את הגלוטאוס כשריר ראשי: היפ ת'ראסט, RDL וסיסי סקוואט עם ירכיים נעולות קדימה. ציוד כושר לבית שכולל ספסל, ברבל ומתקן סקוואט מספק את כל מה שנדרש לביצוע מלא של הפרוטוקול.
האם תוכנית MAPS PPL מתאימה גם לנשים שרוצות להתמקד בגלוטאוס?
מחפשים מבחר ציוד הכושר שלנו? היכנסו לקטלוג המלא באתר יגל ובחרו את המוצר המתאים.