מכירים את החבר הזה שמתחיל דיאטת פליאו ואחרי זמן מסוים מתחיל להריח קצת מוזר?

ה"ריח" הזה לא מגיע מבגדים של כובסו אחרי כמה אימוני כושר. קיים למעשה הסבר מדעי קונקרטי לכך – והוא קשור בדיאטה דלת הפחמימות שהחליט לפצוח בה והנשימה המוזרה שלו אינה התוצר היחיד.

כאשר בפחמימות עסקינן, לא חסרות אג'נדות ודעות קדומות. על-מנת לגלות באופן חד-משמעי מה באמת מתרחש בתוך הגוף שלנו כאשר אנו מפסיקים לצרוך אותן, שוחחנו עם שלושה מומחי תזונה, בתקווה שיאירו את עינינו בנושא.

אתם עשויים להפוך אלגנטיים ורזים יותר

כשפוצחים בתזונה דלת פחמימות, ניתן בטעות לחשוב שהיא עובדת באופן מיידי, רק מפני שהמראה מציגה דמות רזה יותר; מדובר במצג שווא – מדובר במשקל מים בלבד.

"תזונה רגילה הכוללת פחמימות מאפשרת לכם לאחסן פחמימות בצורת גליקוגן בכבד ובשרירים," אומרת לאורה צ'יפולו, תזונאית ומחנכת מוסמכת לענייני סוכרת.

"הגוף משתמש בצורה זו של אחסון סוכר בין ארוחות ובעת האימון. כאשר אתם מאחסנים סוכר בצורה של גליקוגן, אתם בעצמם מאחסנים אותו במים. כאשר מאגרים אלו מנוצלים, השרירים מאבדים מים, מה שמעניק לכם מראה דקיק יותר."

עם זאת, משקל גופך יישאר כנראה זהה (זאת בהנחה שלא שיניתם דבר בתזונה שלכם).

"אם הקלוריות נותרות זהות ולא איבדתם משקל לפני כן, לא תתחילו לאבד משקל כעת רק בגלל שהפחתתם צריכת פחמימות לטובת חלבונים ושומנים," אומר מייק גורסקי, תזונאי מוסמך ומאמן כושר.

"כאשר מפחיתים בצריכה הקלורית למטרת הפחתה במשקל, לרוב גם חילוף החומרים מאט, בתהליך המוביל להיעדר התקדמות ובסופו של דבר – לעלייה במשקל", כך טוענת אמנדה בונטמפו, תזונאית מוסמכת עם תואר שני בתראפיה תזונתית רפואית.

בעיקרון, חילוף החומרים תלוי באיכות המזון הנצרך, אבל קלוריות זה מה שבאמת משנה.

גופכם יתחיל לפרק מאגרי שומן וחלבון

זהו תהליך הקרוי קטוזיס.

"לאחר שגופכם משתמש ברוב מאגרי הפחמימות (גליקוגן), הוא חייב להתחיל בשריפת שומנים והמרתם לגופים קטוניים", כך גורסקי. אולם אין מה לדאוג, שהרי שריפת שומנים אינה דבר רע, כל עד יש ברשותכם שומנים שאפשר לאבד.

עם זאת, גורסקי חושב שפירוק רקמת שריר, שעשויה להתרחש כאשר לגוף אין מאגרי פחמימות ושומן לשרוף, היא תמיד דבר רע, כי היא מחלישה את הגוף.

אינסולין המשתחרר בקפיצות חדות ברמות הפחמימות, מה שיכול להוביל להשמנה על-ידי עודף קלורי, אבל הוא עשוי גם לעודד בניית שריר מאחר שמדובר בהורמון אנאבולי.

אולי תצטרכו ללעוס מסטיק

משהו שאתם עשויים לפספס בדיונים רבים אודות המעבר לתזונה קטוגנית: נשימה עם ריח.

"קטונים הם תוצרי לוואי ארומאטיים של חילוף חומרים, המביאים לנשימה עם ריח פירותי".

בונטמפו מוסיפה שבמקרים נדירים הריח יכול להיות "תעשייתי".

קטואסידוזיס (מצב של קטוזיס מוגבר מאוד) גורם לריח של מסיר לק ציפורניים, בגלל האצטון."

אתם עשויים לחטוף כאבי ראש רציניים

יצא לכם לחוות כאבי ראש כשלא שתיתם מספיק מים?

הנה החדשות הרעות: תזונה דלת פחמימות עשוי לייבש אתכם.

"מים אוהבים פחמימות וכאשר מפחיתים בכמות הפחמימות ומרוקנים את מאגרי הגליקוגן, גם מאגרי המים בגוף ידלדלו", אומר גורסקי.

ועם המים הולכים גם האלקטרוליטים, שבלעדיהם תסבלו ממה שקרוי "מוח מעורפל".

יש כאלו הסובלים מכאב ראש בגלל קטוזיס, אבל זה תלוי מקרה.

אתם עשויים לסבול מעצירות

סיבים הכרחיים לגופנו.

"מחסור בסיבים (בתזונה דלת-פחמימות) אינה מאפשרות שגשוג חיידקים במעי," אומרת בונטמפו. צ'יפולו מאשרת: "אם צריכת הפחמימות שלכם מוקטנת או אפסית, אתם צורכים פחות מים באופן עקבי.

חתיכה של פרי עשויה בעיקר מים. ללא מקור זה של מים, וללא הסיבים המסופקים על-ידי דגנים מלאים, קטניות ופירות, מערכת העיכול תהיה בעלת כושר תנועה מופחת.

יש הרבה פחות חומר להפעלת שרירי העיכול, דבר המוביל לשרירי עיכול מוחלשים."

עם זאת, גופכם יכול ללכת בכיוון השני ולגרום לכם לרוץ לשירותים. הדבר תלוי במה אתם אוכלים.

"אם אתם ניזונים מזונות מבוססי חלבון ושומן באיכות גרועה, או מזונות ללא סוכר עם ממתיקים מלאכותיים וכהלי סוכר, זה יכול להוביל לשלשולים וגזים איומים," אומרת בונטמפו.

זאת מפני שעל-פי גורסקי, "הלבלב שלנו אינו מסוגל לייצר כמות מספקת של אנזימים מעכלי-שומן במטרה לפרק אותו."

אתם עשויים לפתח דלקת

דלקת היא מצב בו הכיסים הקטנים במעי הגס שלכם הופכים מודלקים ונגועים.

הדבר קורה לרוב כאשר ההפחתה בפחמימות מתקיימת במסגרת תזונה עשירה בחלבון.

אם זה קורה, מעגל השלשול והעצירות שלכם ימשיך, אבל ילווה בנוסף בהתכווצויות ודימום בפי הטבעת.

אתם עשויים להיות קצת מצוברחים

התפקוד הקוגניטיבי עשוי להתאחר מעט, שתהליך הפירוק של חלבון ושומן הוא ארוך יותר מתהליך פירוק של גלוקוז.

בנוסף, לא תקבלו את אותו "בּוּסט" של דופאמין למוח שאתם מקבלים כאשר אתם צורכים פחמימות טעימות.

תפחיתו את הסיכויים לחלות בסוכרת

ניתן לראות זאת כך: פחמימות מעובדות ותוספות סוכר הופכים במהירות לגלוקוז, מה שמוביל לעלייה חדה ברמות האינסולין במטרה להתמודד עם העלייה החדה ברמות הגלוקוז, כך לדבריה של בונטמפו.

"העלייה החדה באינסולין מביא לנפילת הסוכר בדם, מה שמותיר אתכם רעבים ועצבניים," היא מוסיפה. "המעגל הזה מוביל להשתוקקות למזונות לא בריאים (קרייבינג), מצבי רוח משתנים, תחושת עצלות. האינסולין העודף מוביל עם הזמן לדלקת, עמידות לאינסולין, טרום-סוכרת וסוכרת."

עשו את החשבון!

ההורמונים שלכם ייוצרו לאט יותר.

תזונה דלת-פחמימות עשויה להפחית את ייצור ההורמונים שלכם, בעיקר את הורמון בלוטת התריס הראשי (T3) שלכם, האחראי על וויסות קצב חילוף החומרים.

תזונה דלת-פחמימות עשויה להוביל גם לרמות טסטוסטרון מופחתות ורמות קורטיזול מוגברות אצל גברים – מה שמוביל לאנרגיה מופחתת, חילוף חומרים איטי, חשק מיני מופחת ותפקוד חיסוני מוחלש, כך לדברי גורסקי.

אתם עשויים לחוש יותר אנרגטיים – או דווקא חסרי מרץ

הדבר תלוי בנקודת ההתחלה שלכם. צ'יפולו מסבירה: "רמות אנרגיה משתנות בהתאם לקיומם של מאגר עודף בגוף, לעומת מאגרי מתאימים או בלתי מתאימים של גליקוגן ושומן.

אם למישהו יש עודפי שומן, הם כנראה יחושו באנרגיה מוגברת, בעוד שאדם אחר עם מאגרים קטנים מדי יחוש ברע אם ינהל תזונה מחמירה כזו." מצד שני, אתם עשויים להיות דווקא חסרי מרץ.

בעוד שאנשים מסוימים מסוגלים לתפקד טוב יותר תחת תזונה דלת-פחמימות, הרי שהדבר לא עובד כך עבור רובינו. "דרך זו עשויה להיות קשה במיוחד עבור אנשים פעילים, שכן הם זקוקים ליותר פחמימות לטובת תדלוק האימונים," אומר גורסקי.

כל שלושת המומחים מסכימים שצורות בריאות של פחמימות, כגון שעועית, עדשים, ירקות עמילניים ודגנים מלאים, כמו גם הידרציה מתאימה הם הדרך הנכונה ליהנות מרמות גבוהות וממושכות של אנרגיה.