
מחקרים מראים שאפילו אימון אירובי בודד בעצימות בינונית יכול לשפר קשב וריכוז למשך שעתיים עד שלוש שעות לאחר סיומו.
ד"ר טרייסי מרקס, פסיכיאטרית ויוצרת תוכן בתחום בריאות הנפש, מסבירה שפעילות גופנית סדירה נחשבת כיום לכלי תומך משמעותי בניהול תסמיני קשב וריכוז (ADHD) - לצד טיפול מקצועי, ולא במקומו.
במאמר הזה נסביר את המדע שמאחורי הקשר בין תנועה לריכוז, ולמה אופני כושר ביתיים הם אחת הדרכים הנוחות והעקביות ליישם אותו בבית.
המאמר מבוסס על הסרטון "Is Exercise the Missing Link for Your ADHD Focus?" מאת ד"ר טרייסי מרקס, פסיכיאטרית מוסמכת.
קרדיט מלא ליוצרת - מומלץ לצפות בסרטון המקורי: Is Exercise the Missing Link for Your ADHD Focus? - Dr. Tracey Marks.
אחד השחקנים המרכזיים בקשב וריכוז הוא הדופמין - מוליך עצבי שמווסת קשב, מוטיבציה ותחושת תגמול.
ד"ר מרקס מסבירה שאצל אנשים עם ADHD קיימת לעיתים קרובות הפרעה בוויסות הדופמין.
היא ממחישה זאת בדימוי של מפתח ומנעול: הדופמין הוא המפתח, והקולטנים בתאי העצב הם המנעולים.
ב-ADHD ייתכנו בעיות גם במפתחות וגם במנעולים - המפתח לא מתאים בדיוק, או שאין מספיק מנעולים תקינים לקליטת האות.
לדבריה, פעילות גופנית מגבירה את ייצור הדופמין ושחרורו במוח, ולאורך זמן משפרת גם את האופן שבו המוח מגיב אליו - כמו שדרוג של המפתחות והמנעולים בו-זמנית.
בנוסף, אימון מעלה זמנית את רמות הנוראפינפרין, מוליך עצבי שמחדד ערנות וביצועים קוגניטיביים בזמן האימון ומיד אחריו.
מעבר לכימיה, ד"ר מרקס מציינת שפעילות גופנית מגבירה את זרימת הדם ואת הפעילות בקליפת המוח הקדם-מצחית - "מרכז הפיקוד" של המוח, שאצל אנשים עם ADHD נוטה לתת-פעילות.
אימון סדיר עשוי לחזק לאורך זמן את הקשרים באזור הזה, שאחראי על תכנון, ארגון ושליטה בדחפים.
לא כל סוגי הפעילות משפיעים באותה צורה.
לפי ד"ר מרקס, אימון אירובי - כמו ריצה או רכיבה על אופני כושר ביתיים - מציע את התועלת המשמעותית ביותר לקשב מתמשך.
הנקודות המרכזיות שהיא מציגה:
במילים אחרות, אימון אירובי עשוי לתמוך גם בהיבטים הרגשיים וגם בהיבטים הפיזיים של קשיי קשב.
חשוב להדגיש: מדובר בתמיכה ובהשלמה - לא בטיפול העומד בפני עצמו.
לצד האירובי, ד"ר מרקס מקדישה מקום גם לאימוני התנגדות, שלדבריה תורמים במיוחד לשליטה בדחפים.
היא מתארת את מה שמדענים מכנים "בקרה מעכבת" כמו כפתור השהיה במוח - היכולת לעצור רגע לפני שמגיבים, במקום ללחוץ על "הרצה קדימה".
אימוני כוח מקדמים שחרור של גורמי גדילה כמו IGF-1, שתומכים בצמיחה ובתיקון של תאי מוח.
לדבריה, אפילו אימון התנגדות בודד בעצימות בינונית שיפר במחקר תפקוד קוגניטיבי למשך כ-40 דקות לאחר האימון, ואימון סדיר מוביל לשיפורים יציבים יותר.
למתאמנים ביתיים, שילוב פשוט של תרגילי משקל גוף או עבודה עם משקולות על ספסל אימון יכול להשלים יפה את הרכיבה האירובית.
השילוב בין אירובי לכוח גם שומר על גיוון - גורם קריטי להתמדה, כפי שנראה מיד.
אחת התובנות המעשיות ביותר בסרטון היא שאפשר להתאים את סוג הפעילות לתסמין שהכי מפריע לכם.
ד"ר מרקס מציעה חלוקה פשוטה.
ד"ר מרקס מוסיפה חדשות מעודדות: היתרונות יכולים להיות גם מיידיים וגם מצטברים.
אימון בודד משפר מיקוד לכמה שעות, אבל אימון קבוע לאורך זמן יוצר שינויים מתמשכים במבנה ובתפקוד המוח, שמחזקים קשב ושליטה בדחפים.
המשמעות למתאמן הביתי פשוטה: לא חייבים תוכנית מושלמת.
מספיק לבחור פעילות אחת נגישה ולחזור עליה בקביעות.
ד"ר מרקס מציינת שאחד האתגרים הגדולים ביותר עבור אנשים עם קשיי קשב הוא עקביות - להתחיל הרגל חדש ולהתמיד בו.
וכאן בדיוק נמצא היתרון הגדול של אופני כושר לבית.
הרעיון המרכזי של ד"ר מרקס הוא שהזמן הטוב ביותר להתאמן הוא הזמן שמשתלב בעקביות בשגרה שלכם.
כשהציוד נמצא בבית, במרחק שני מטרים מהספה, הסיכוי להתמדה עולה משמעותית.
בישראל יש לכך יתרון נוסף: בחודשי הקיץ החמים והלחים, ריצה או רכיבה בחוץ בצהריים כמעט בלתי אפשרית.
רכיבה ביתית ממוזגת מסירה גם את המכשול הזה, והופכת את האימון לזמין בכל שעה ובכל עונה.
טיפ פרקטי נוסף: עגנו את הרכיבה להרגל קיים.
למשל, עשר דקות דיווש מיד אחרי הקפה של הבוקר - כך ההרגל החדש נשען על הרגל ותיק ומתייצב מהר יותר.
מהסרטון עולות כמה אסטרטגיות פרקטיות שקל ליישם עם אופני כושר ביתיים:
בקטגוריית אופני הכושר של YGL תמצאו מגוון דגמים לבית, מרמת מתחילים ועד דגמים מקצועיים.
ד"ר מרקס ממליצה להתייעץ עם גורם רפואי לפני תחילת שגרת אימונים חדשה, במיוחד אם קיימות מגבלות בריאותיות.
ד"ר מרקס מדגישה במפורש שפעילות גופנית אינה נועדה להחליף טיפולים אחרים ב-ADHD.
היא כלי יעיל שמצטרף לאסטרטגיית הניהול הכוללת - לצד אבחון מקצועי, טיפול תרופתי כשנדרש וליווי טיפולי מתאים.
אם אתם או ילדיכם מתמודדים עם קשיי קשב וריכוז, הכתובת הראשונה היא רופא או איש מקצוע מוסמך בתחום בריאות הנפש.
את האימון הביתי כדאי לראות כהרגל תומך שמעצים את השגרה - צעד קטן ועקבי שיכול לעשות הבדל אמיתי בתחושה וביכולת המיקוד.
לפי ד"ר טרייסי מרקס, אימון אירובי בודד בעצימות בינונית יכול לשפר קשב וביצועים קוגניטיביים למשך שעתיים עד שלוש שעות לאחר סיומו.
לכן משתלם לתזמן רכיבה קצרה לפני משימות שדורשות ריכוז.
לתועלת מיידית מספיקות כ-20 דקות של רכיבה בעצימות בינונית, ולתועלת ארוכת טווח מומלצים אימונים סדירים של 30 עד 40 דקות.
מתחילים יכולים להתחיל גם בחמש עד עשר דקות ולבנות בהדרגה.
לא - פעילות גופנית היא כלי משלים לניהול תסמינים, ואינה תחליף לאבחון מקצועי, לטיפול תרופתי או לליווי טיפולי.
כל שינוי בטיפול חייב להיעשות בהתייעצות עם הגורם המטפל.
הזמן הטוב ביותר הוא הזמן שמשתלב בעקביות בשגרה שלכם - לרבים אימון בוקר תומך במיקוד לאורך היום.
אם מתאמנים בערב, מומלץ לסיים לפחות 90 דקות לפני השינה.
המידע במאמר נועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף לייעוץ מקצועי, אבחון או טיפול בתחום בריאות הנפש.
פעילות גופנית היא השלמה לטיפול - לא תחליף לו.
אם אתם או ילדיכם מתמודדים עם קשיי קשב וריכוז, פנו לרופא או לאיש מקצוע מוסמך.