השורה התחתונה
בקצרה: העלאה של קצב הצעד בהליכון ב-5% עד 10%, בלי לשנות את המהירות, מקצרת את הצעד ומורידה עומס מהברך.
במחקר של Heiderscheit ועמיתיו הברך בלעה כ-20% פחות אנרגיה בקדנס גבוה ב-5%, וכ-34% פחות בקדנס גבוה ב-10%.
מה שמעמיס על הברך הוא צעד ארוך מדי, לא ההליכון עצמו.
רק ביגל סרטוני וידאו מקצועיים | חוות דעת מצולמות | סרטוני הדרכה | חוברת הדרכה חינם.
המשפט שאנחנו שומעים הכי הרבה בטלפון הוא שהליכון הורס ברכיים.
זו אמונה נפוצה, והיא לא מדויקת.
המחקר הביומכני מצביע על משתנה אחד קטן שכן משנה את העומס על הברך.
המשתנה הזה הוא קצב הצעד, ואתם שולטים בו לגמרי.
קדנס הוא מספר הצעדים שאתם עושים בדקה, כששתי הרגליים נספרות יחד.
זה המדד היחיד שנשאר בשליטתכם כשמהירות ההליכון קבועה.
במהירות קבועה, כל צעד נוסף בדקה מקצר את אורך הצעד באופן אוטומטי.
זה בדיוק המנגנון שמוריד את העומס מהברך.
לדוגמה, 20 נחיתות של רגל ימין ב-30 שניות הן קדנס של 160 צעדים בדקה.
זה המספר שממנו מתחילים לעבוד.
כשהקדנס עולה והמהירות נשארת זהה, הרגל נוחתת קרוב יותר מתחת לגוף במקום רחוק לפנים.
נחיתה קרובה יותר מחייבת את הברך לבלוע פחות אנרגיה בכל צעד.
המחקר של Heiderscheit ועמיתיו, שפורסם בכתב העת Medicine and Science in Sports and Exercise בשנת 2011, בדק בדיוק את זה.
45 רצים חובבים רצו על הליכון במהירות קבועה של 2.9 מטר לשנייה, בחמישה קצבי צעד שונים.
בקדנס גבוה ב-10% דחף הבלימה ירד ב-16.1% לעומת הקדנס הטבעי.
פחות בלימה בכל צעד פירושה פחות עבודה שלילית שהברך צריכה לספוג.
שיא הכוח האנכי על הרצפה כמעט לא השתנה, מ-23.6 ניוטון לק"ג ל-23.0 ניוטון לק"ג.
מה שכן השתנה דרמטית הוא האנרגיה שהברך בלעה בשלב הנחיתה.
גם הירך נהנתה מזה, אבל רק בקדנס גבוה ב-10%.
שם האנרגיה שהירך בלעה ירדה מ-0.7 ל-0.3 ג'אול לכל ק"ג משקל גוף.
התרשים משווה בין צעד ארוך מדי לבין צעד שנוחת מתחת לגוף, באותה מהירות בדיוק.
המספרים בו הם המרחקים המדודים במחקר, בקדנס נמוך ב-10% ובקדנס גבוה ב-10%.
הטבלה מציגה את הממוצעים המדודים של 45 הרצים במחקר, במהירות זהה בכל התנאים.
שימו לב לעמודה האחרונה: היא זו שמעניינת את הברך שלכם.
| תנאי הקדנס | אורך הצעד (ס"מ) | מרחק העקב ממרכז הגוף בנחיתה (ס"מ) | תנודה אנכית של הגוף (ס"מ) | אנרגיה שהברך בולעת (ג'אול לק"ג) |
|---|---|---|---|---|
| נמוך ב-10% מהטבעי | 111.8 | 11.4 | 10.7 | 13.5 |
| נמוך ב-5% מהטבעי | 105.9 | 10.2 | 9.6 | 11.1 |
| הקדנס הטבעי | 100.8 | 9.2 | 8.7 | 9.2 |
| גבוה ב-5% מהטבעי | 96.0 | 7.8 | 8.0 | 7.4 |
| גבוה ב-10% מהטבעי | 91.9 | 7.0 | 7.3 | 6.1 |
הכיוון ההפוך עובד גם הוא, ורואים אותו בשתי השורות העליונות.
צעד ארוך מדי העלה את האנרגיה שהברך בלעה מ-9.2 ל-13.5 ג'אול לק"ג.
לתרגול קדנס צריך מנוע שמחזיק מהירות קבועה ומשטח שנותן מקום לצעד קצר.
שני הדגמים האלה נמצאים בשני קצוות הטווח, ושניהם מאפשרים עבודה במהירות אחת יציבה.
מסלול ריצה Free43 מבית Vo2 , רוחב 42 ס״מ, 6.5 כ״ס, מכאני 3 שיפועים
רוחב משטח 42 ס״מ, מנוע 6.5 כ״ס.התחילו מ-5%, כי זה כבר מוריד כחמישית מהאנרגיה שהברך בולעת וכמעט לא מורגש.
במחקר, תחושת המאמץ הסובייקטיבית עלתה רק בתנאי של 10%, ולא בתנאי של 5%.
5% מהקדנס שלכם זה בדרך כלל שמונה עד תשעה צעדים בדקה, לא יותר.
מי שהולך ב-160 צעדים בדקה מכוון ל-168 צעדים בדקה.
מחקר של Lenhart ועמיתיו, שפורסם באותו כתב עת בשנת 2014, בדק את מפרק הפיקה.
30 מבוגרים בריאים רצו בקדנס גבוה ב-10%, ושיא הכוח על מפרק הפיקה ירד ב-14%.
זה רלוונטי במיוחד למי שמכיר כאב קדמי סביב הפיקה.
מנגד, אותו מחקר גם מצא עלייה בעומס על שריר הארבע ראשי ועל שרירי הירך האחורית בשלב ההנפה.
הזינו את הקצב שלכם בדקות לקילומטר ואת הקדנס שמדדתם, והמחשבון יראה את טווח היעד.
נקודת הייחוס היא תמיד הקדנס הטבעי שלכם, ולא מספר אחיד לכל המתאמנים.
לבחירת מכשיר שמחזיק מהירות קבועה לאורך כל האימון עברו אל הליכונים חשמליים לבית.
נשמח להתאים לכם דגם לפי גובה, משקל ומקום פנוי.
בהליכון המהירות קבועה ומוגדרת מראש, ולכן כל העלאה של הקדנס הופכת מיד לצעד קצר יותר.
בחוץ, העלאת קדנס גורמת לרוב פשוט להאיץ, והעומס לא יורד.
ההליכון הוא המקום היחיד שבו אתם יכולים לשנות משתנה אחד ולהשאיר את כל השאר קבוע.
זו הסיבה שכל המחקרים שציטטנו כאן בוצעו על הליכון.
לבחירת מכשיר שמתאים לגובה ולמשקל שלכם עברו אל הליכונים חשמליים לבית.
נשמח לייעץ לכם בטלפון בלי התחייבות.
גם בהליכה קיצור הצעד מוריד עומס מהברך, וזה נבדק בנפרד מריצה.
מחקר של Milner ועמיתיה, שפורסם בכתב העת Journal of Orthopaedic Research בשנת 2018, בדק זאת על 20 מבוגרים.
עשרה נבדקים היו במשקל תקין ועשרה בהשמנה, והם הלכו בתשעה תנאים שונים.
קיצור הצעד ב-15% הוריד את שיא מומנט הקירוב בברך ואת הדחף המצטבר על המפרק, בשתי הקבוצות.
מסקנת החוקרים היא שצעד קצר יותר בהליכה יומיומית מפחית את העומס המכני על סחוס הברך.
זה חשוב במיוחד למי שמתאמן בהליכה בגלל עודף משקל.
לא, והנתונים המספריים מצביעים על ההפך.
המספר שכולם מצטטים הוא שיא הכוח, והוא מטעה בלי ההקשר של המרחק.
מחקר של Miller ועמיתיו, שפורסם בכתב העת Medicine and Science in Sports and Exercise בשנת 2014, מדד את שניהם.
14 מבוגרים בריאים הלכו ורצו במהירות שבחרו בעצמם.
שיא הכוח על הברך בריצה היה 8.02 כפול משקל הגוף, לעומת 2.72 בהליכה.
אבל העומס המצטבר לכל מטר היה 0.80 בריצה מול 0.75 בהליכה, הפרש שלא היה מובהק סטטיסטית.
לכל מטר שאתם עוברים, הברך סופגת בריצה בערך אותו עומס כמו בהליכה.
זמן המגע הקצר והצעד הארוך של הריצה מקזזים את שיא הכוח הגבוה.
סקירה שיטתית של Alentorn-Geli ועמיתיו, שפורסמה בכתב העת JOSPT בשנת 2017, אספה 17 מחקרים.
בסך הכול נותחו נתונים של 114,829 אנשים.
שכיחות דלקת מפרקים ניוונית בברך ובירך הייתה 3.5% אצל רצים חובבים.
אצל אנשים שאינם רצים כלל היא הייתה 10.2%, ואצל רצים תחרותיים 13.3%.
החוקרים מדגישים שלא ניתן לקבוע קשר סיבתי מהנתונים האלה.
עדיין, התמונה הכללית לא תומכת בטענה שאימון אירובי מתון פוגע במפרקים.
עלו בהדרגה ובקטן, ותנו לגוף זמן להתרגל לתבנית התנועה החדשה.
אל תקפצו ישר ל-10%, כי זו הדרך הבטוחה לוותר אחרי אימון אחד.
העלאת קדנס משנה את המכניקה של הצעד, אבל היא לא תרופה לכאב.
זו הבחנה חשובה, ויש עליה מחקר קליני ישיר.
מחקר אקראי מבוקר של Esculier ועמיתיו, שפורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine בשנת 2018, ליווה 69 רצים עם כאב פיקה.
קבוצת אימון ההליכה מחדש העלתה את קצב הצעד ב-7.0% והורידה את קצב העמסה האנכי ב-25.4%.
ובכל זאת, שיפור התסמינים היה זהה לקבוצה שקיבלה רק הדרכה על ניהול עומסי אימון.
המסקנה המעשית היא לשלב את שינוי הקדנס עם ניהול נכון של נפח האימון.
הכתוב כאן הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ רפואי.
אם יש לכם כאב מתמשך או אבחנה רפואית בברך, התייעצו עם רופא או פיזיותרפיסט לפני שינוי אימון.
מעל 25 שנות מומחיות בציוד כושר, מאז 2001.
עשרות אלפי לקוחות מרוצים בכל הארץ.
ספק מורשה של משרד הביטחון (83175304) ומשטרת ישראל.
בלעדי: שירות האחריות הכפולה, יבואן מורשה בתוספת צוות יגל.
משלוח ציוד כושר חינם והרכבה מקצועית חינם.
מענה בצלצול ראשון, וייעוץ מקצועי חינם להתאמה לפי גובה ומשקל.
אנחנו היחידים בישראל עם סרטוני וידאו וסקירות מוצר לכמעט כל המוצרים.
כך אתם רואים את המכשיר בפעולה עוד לפני ההזמנה.
הקדנס הנכון הוא הקדנס הטבעי שלכם בתוספת 5% עד 10%, ולא מספר אחיד לכולם.
במחקר של Heiderscheit משנת 2011 הקדנס המועדף היה כ-173 צעדים בדקה, לפי מהירות 2.9 מטר לשנייה ואורך צעד 100.8 ס"מ.
מדדו את עצמכם קודם, ורק אחר כך קבעו יעד.
לא, 180 צעדים בדקה הוא כלל אצבע אימוני ולא ממצא מתוך מחקרי העומס על המפרקים.
כל המחקרים שינו את הקדנס באחוזים ביחס לקצב הטבעי של כל נבדק בנפרד.
רץ עם קדנס טבעי של 155 צעדים בדקה ירוויח מ-163, גם אם לעולם לא יגיע ל-180.
לא על הליכון, כי המהירות נקבעת על ידי המכשיר ולא על ידי הרגליים.
זה בדיוק היתרון של אימון קדנס על הליכון לעומת ריצה בחוץ.
במקום להאיץ, אתם פשוט מקצרים את הצעד באותה מהירות.
בעלייה של 5% תחושת המאמץ במחקר לא השתנתה כלל.
רק בעלייה של 10% נרשמה עלייה מובהקת בתחושת המאמץ של הנבדקים.
לכן כדאי להתחיל ב-5% ולהישאר שם עד שזה מרגיש טבעי.
תכניות אימון הליכה מחדש במחקר נמשכו כשמונה שבועות עם ליווי מקצועי.
בפועל, רוב האנשים מרגישים שהקדנס החדש נוח אחרי שלושה עד ארבעה שבועות של תרגול קבוע.
מטרונום או פלייליסט בקצב מתאים מקצרים את התהליך.
המידע כאן הוא כללי בלבד, ואבחנה רפואית מחייבת התייעצות עם רופא או פיזיותרפיסט.
מה שידוע ממחקר הוא שקיצור הצעד מוריד את העומס על מפרק הברך ועל מפרק הפיקה.
התחילו בהליכה בקדנס גבוה מעט, ועצרו אם הכאב מחמיר.
אליפטיקל מבטל לגמרי את שלב הנחיתה, ולכן הוא בחירה נוחה למי שרגיש לחבטות.
הליכון עם קדנס גבוה ומשטח מרופד עדיין מאפשר הליכה יומיומית בעומס נמוך.
בחרו לפי סוג האימון שתתמידו בו, ולא רק לפי המכשיר.
יעקב אברהמוב, מומחה ציוד כושר ומייסד יגל.
מעל 25 שנות מומחיות בציוד כושר ובהתאמת מכשירים ללקוחות, מאז 2001.
עמוד המומחה המלא: יעקב אברהמוב, מומחה ציוד כושר.